|
|
|
כותר |
|
סתימת טענות וסתירת הדין: סופיות הדיון בשיטת הרמב"ם |
מחבר |
|
בריס, הרב מיכאל |
בתוך |
|
משפטי ארץ א' (תשס"ב) 221-240 |
|
|
|
נושא ראשי |
|
עיון |
תיאור |
|
לכאורה, אין ההלכה מכירה בעיקרון המקובל במשפט המערבי, בדבר "סופיות הדיון". עמדה זו מוצאת ביטוי מובהק בדברי המשנה שבפרק השלישי של מסכת סנהדרין, הקובעת ש"כל זמן שמביא ראיה, סותר את הדין". אמנם, כאשר אמר בעל דין "אין לי ראיה", נפסק שאינו רשאי עוד להביא ראיה, על מנת לסתור את הדין. עיון בדברי ראשונים, אינו מגלה זיקה בין הלכה זו, לעיקרון בדבר סופיות הדיון. אולם, טוען המחבר, עיון מדוקדק בדברי הרמב"ם בהלכות סנהדרין, תוך השוואת מושגים, עשוי לגלות שלדעת הרמב"ם, העיקרון של "סופיות הדיון" הוא העומד בבסיסה של הלכה זו. לעמדה זו יש אף משמעות הלכתית, המוצאת לה ביטוי בדברי פוסקים מאוחרים. |
מילות מפתח |
|
משפט עברי, סתירת דין, סופיות הדיון, ראיות |
טקסט מלא |
|
http://asif.co.il/?wpfb_filepage=mishpatey-1-221-240-pdf |
מס' מערכת |
|
0008154 |
|
תגיות |
[ הוספת תגיות ]
|
|