|
|
|
כותר |
|
חשש חימוץ בתרגול קרבן העומר |
מחבר |
|
אריאל, הרב עזריה |
בתוך |
|
אמונת עתיך 107 (אייר תשע"ה) 138-142 |
|
|
|
נושא ראשי |
|
הלכה |
תיאור |
|
לקראת פסח תשע"ד התארגן טקס 'זכר לקצירת העומר' - קציר שעורים במוצאי יום טוב ראשון של פסח, הבאת השעורים לירושלים ועשייתם ככל דיניהם. לטקס מטרה חינוכית - לחזק את תודעת המקדש, ומטרה מעשית - להתאמן בהלכות העומר הלכה למעשה, ולהעלות שאלות מעשיות הדורשות בירור. עשיית הטקס מעוררת שתי שאלות בהלכות חמץ: האם מותר ללתות את השעורים, כלומר להרטיב אותן לפני הטחינה, כדי לשפר את איכות המנחה, כפי שנעשה במקדש? והאם מותר ללוש את השעורים בשמן כדין כל מנחה, למרות חומרת האשכנזים ב'מצה עשירה'? |
מילות מפתח |
|
חמץ ומצה, קרבן העומר, לתיתה, חשש חימוץ, מצה עשירה, שרויה, קרבן מנחה |
טקסט מלא |
|
http://rambish.org.il/journals/e/emunat_itecha/vol107/emounat_itecha_10718.pdf |
מס' מערכת |
|
0009968 |
|
תגיות |
[ הוספת תגיות ]
|
|