המאמר סוקר את סוגיית ייחוד המופיעה במסכת קידושין. דרך אבחנה בין קטעי ההלכה לקטעי האגדה בחטיבות השונות שבסוגיה, מדגים המחבר כיצד עורך הסוגיה משכלל את הדיון ההלכתי בעזרת שילוב קטעי האגדה, ואף יותר מכך - הוא פותח פתח לשפה נורמטיבית שאיננה מחייבת ברמה הלכתית, אלא בונה קומה של משנת חסידים ואנשי מעשה.