|
|
|
כותר |
|
שעבוד הערב לשיטת הרמב"ם |
מחבר |
|
ארנברג, הרב יהונתן |
בתוך |
|
חמדת הארץ ו' (תשס"ח) 303-318 |
|
|
|
נושא ראשי |
|
עיון |
תיאור |
|
המאמר דן באופן החיוב של ערב ביחס לדיני אסמכתא על פי הרמב"ם, בדגש על הבנת הגר"א בשיטתו. המאמר מגיע למסקנה שאין בערבות אסמכתא, שכן הערב מתחייב מיד באופן ודאי, אלא שההתחייבות היא לפירעון חוב הלווה. זאת לעומת דברי הראב"ד והרשב"א, מהם עולה שכל התחייבות הערב מותנית בכך שאי אפשר יהיה להיפרע מהלווה, כלומר ערבות היא אסמכתא, אלא שההנאה או הקניין גורמים לכך שתחול. |
מילות מפתח |
|
משפט עברי, הלוואה, הלוואות, מלווה ולווה, ערבות, ערב, קבלן, רבי שלמה בן אדרת, הרשב"א |
טקסט מלא |
|
/journals/h/hemdat_haaretz/vol006/hemdat_haaretz006_22.pdf |
מס' מערכת |
|
0009702 |
|
תגיות |
[ הוספת תגיות ]
|
|